אבל הינו במובן הפשוט ביותר, הבעת צער על פטירתו של מישהו.  אבלות גם משקפת מורכבות תרבותית של התנהגות אנשים שכולים.  מנהגיי אבלות שונים מתרבות אחת לשניה אך מנהגי ליבה רבים משמשים כמכנה משותף לכולם.

לבישת בגדים שחורים כמנהג אבלות, נהוג בהרבה ארצות.  אנשים בקרבה ראשונה לנפטר בדרך כלל מתאבלים לתקופה מוגדרת מצויינת בהתנזרות מאירועים חברתיים וקבלת קד התנהגות מכובד ושקט.

יהדות מתייחסת לאבלות כתהליך בו המתאבלים יכלים לחזור לחיי החברה הנורמאלים ולכן מספקת סדרת מנהגים אשר יהפכו את התהליך להדרגתי.

ביהדות, השלב הראשון באבלות נקרא "שבעה" המורכב משבעת הימים הראשונים לאחר ההלוויה.  השלב השני נקרא "שלושים" המתייחס לשלושים הימים שלאחר הפטירה.  במקרים מיוחדים ישנן תקופות אבל ארוכות במיוחד אשר יכלות להמשך 3 חדשים עד לשנה.  כל שלב מציב תנאים ודרישות קלות יותר מהמתאבלים מאשר בשלבים קודמים יותר במטרה ליצור מדרג אינטגרציה לחיים נורמאלים.

בשלב המרכזי והידוע הנקרא "שיבעה" בו היהודים מתאבלים ומתאימים את התנהגותם כהבעת השכול שלהם בשבוע שלאחר הקבורה.  לעיתים נהוג לכסות מראות ולקרוע קרע קטן בפריט לבוש על מנת להראות חוסר עניין בגאווה אישית.  המתאבלים מתלבשים בצניעות ויושבים על הרצפה בעת קבלת ניחומיי אבלים.  בעת השבעה נהוג לתת עזרה למתאבלים בניהול משק הבית.

כתוב מאמר