כמו כל מבנה המארח אלפי אנשים מדי יום ביומו, משכן הבימה היה זקוק גם הוא לטאצ' של שדרוג והפסקת הבלאי של המבנה. המטרה לכשעצמה חיונית ומחייה את אחד ממבני התרבות הלאומיים של ישראל, אך יחד עם זאת מוסיפה לגרור ביקורות מרעישות. למרות הביקורות בסוף שנת 2011 הולך להיחנך אחד המתחמים הבולטים ביותר בנוף הישראלי בכלל ובנוף התל- אביבי בפרט. בראש התכנון עומדים רם כרמי, האדריכל הנודע, ודני קרוון האמן הווירטואוז, שיחד החליטו ליצור מבנה בלתי נשכח. אולמות כניסה ובמות מפוארים, תשתיות תאורה וסאונד מתקדמים, קפיטריה מזמינה ושאר שכלולים המצדיקים את שימור המסורת ארוכת השנים של משכן הבימה ושדירוגה לטובת הקהל הקבוע וחובבי התיאטרון החדשים.

משכן הבימה המחודש- חוויה לעיניים

כשמביטים בחזית האפקט הראשוני זהה לזה הנובע מעמידה מול כנסיית ענק, זאת משום שההשראה העיצובית לקוחה מכנסיית "ג'ורג'ו מג'ורה" הונציאנית. הכנסייה מורכבת מאלמנט מונומנטאלי שמלוא הדרו נחשף בעת התבוננות מרחוק, בעוד שהחלל הפנימי והצנוע במימדיו מקיים קשר "בגובה העיניים" עם הסביבה. לשם שחזור האפקט יצר כרמי את הרעיון של מלבן בתוך מלבן, כאשר המעטפת החיצונית מורכבת מזכוכית שקופה המתנשאת לגובה של לא פחות מאשר 10 מטרים. בנוסף, על גבי העמודים החשופים של המבנה המקורי שולבו גופי תאורה דמויי מטריה.

משכן הבימה- הצצה פנימית

מבנהו החיצוני של משכן הבימה אמנם מותיר במבקרים תחושה של יראת כבוד אך פנימיותו אינה "נופלת" באיכותה מהלוק החיצוני. חלקו הפנימי של המבנה מתבסס על שילוב מגוון חומרים וטכניקות תוך יצירת חלל ייעודי להצגות ומופעים. הכניסה הראשית תמוקם מחדש כשפניה אל כיכר התרבות החדשה. התיאטרון המשופץ מכיל אולמות משוכללים בינהם אולם רובינא מרובה המושבים (900 במספר), והאולמות הקטנים יותר- מסקין, ברטונוב והתיאטרון הניסיוני המכיל 170 מושבים. חדרי החזרות וההפקה יחד עם הבמות המפוארות בהחלט יעשו לכם חשק לתחזק את אותם לימודי תסריטאות בלימודי תיאטרון ומחזאות. דגש מיוחד הושם בתכנון ושדרוג התשתיות הפיזיות והבטיחותיות.

משכן הבימה- סלע המחלוקת

כתוב מאמר